שיטות החינוך: דמוקרטי-יער
מה זה חינוך דמוקרטי?
תפישת החינוך הדמוקרטי היא תפישה משתנה ומתפתחת. אין שני בתי ספר דמוקרטיים זהים, וזאת בשל היותם דמוקרטיים מלכתחילה.
בתי ספר דמוקרטיים מורכבים מקהילות, ולכל בית ספר קהילה משלו המכתיבה את הלך הרוח בבית הספר, משנה ומשפיעה עליו. קווי היסוד, עם זאת, דומים:
• בבסיס החינוך הדמוקרטי נמצאות זכויות האדם, הכרתן ויישומן, וביניהן הזכות לחירות ולשיוויון.
• ברוב בתי הספר הדמוקרטיים כל חברי הקהילה הם בעלי זכויות שוות (ככל הניתן). הקהילה מורכבת מאנשי צוות, הורים וילדים, והשאיפה היא לייצר שיוויון גדול ככל שניתן בין כולם.
• בתי ספר דמוקרטיים מתנהלים באופן דמוקרטי ברמה המערכתית ולקהילה יש השפעה רבה על יישום הלמידה והקיום עצמו בתוך בית הספר.
אסכולת החינוך הדמוקרטי תופשת כל אדם כאינדיבידואל בעל צרכים, רצונות ושאיפות משלו, ללא קשר לגיל או הניסיון שלו.תפישה זו מאפשרת להתייחס באופן אישי לכל לומד ולמפות ביחד איתו את דרכו החינוכית.
הגישה גם מתבוננת על תהליך הלמידה באופן שונה מהמקובל וגורסת כי ידע אינו דבר שמועבר בהכרח מדמות המבוגר אל דמות הילד, אלא מדובר בתהליך דיאלוגי בו כל הצדדים יכולים לתת ולקבל.
החינוך הדמוקרטי מיישם את ערכי הדמוקרטיה על פי תורתו של מונטסקיה אשר הפריד את השלטון לשלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת.
מרבית בתי הספר הדמוקרטיים מקיימים גם רשות מבקרת, כפי שנהוג בדמוקרטיות רבות ברחבי העולם, על מנת לפקח על תקפוד שלוש הרשויות ולדווח לקהילה.
בחינוך הדמוקרטי כל לומד רשאי לבחור את תכנית הלימודים שלו ואת מערכת השעות שלו, ללא העדפה היררכית בין המקצועות, זאת בשל תפישתו כאדם האחראי על מעשיו וזכאי לחירותו ללמוד כראות עיניו.
קצת היסטוריה
בתי הספר הדמוקרטיים הראשונים בעולם התחילו את דרכם בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 ומאז התפתחו והחלו לתפוס נפח גדול יותר בעולם החינוכי, ובישראל בפרט.
אחד ההוגים והמיישמים אשר שימש אבן דרך משמעותית בהכרה של החינוך הדמוקרטי בישראל היה יאנוש קורצ'אק, שקיים מודלים דומים בבית היתומים שלו בפולין בשיתוף עם סטפניה וילצ'ינסקה – המנהלת בפועל.
בית הספר הדמוקרטי הראשון שהוקם בישראל נמצא בחדרה והוקם על ידי יעקב הכט בשנת 1987.
מאז הוקמו בישראל עשרות בתי ספר דמוקרטיים ואף הוקם המכון לחינוך דמוקרטי לצורך פיתוח שיטה זו והכשרת צוותים חינוכיים.
מרבית בתי הספר הדמוקרטיים בארץ היום הם בתי ספר ממלכתיים ואף מתוקצבים על ידי משרד החינוך.
מה זה חינוך יער?
גישת חינוך יער היא גישה חינוכית הוליסטית אשר במרכזה חינוך קוגנטיבי, רגשי ונפשי.
על פי גישה זו, חשיפה של האדם לטבע ולאתגרים המביא עמו מאפשרת התפתחות אישית רחבה, הן ביכולות כגון פתירת בעיות, חשיבה יצירתית, העצמה אישית, ביטחון עצמי, עצמאות ומודעות פנימית, והן בתקשורת הבינאישית כגון תקשורת בריאה, חמלה, אמפתיה ועוד.
הרעיון הוא ללמד בסביבה משתנה ואינה עשויה ידי אדם, להתמודד עם הקושי המגיע מתוך כך שלמעשה אין לנו שליטה על הטבע ולשנות את יחסנו והתנהגותנו בהתאמה.
אימון ה"שריר" הזה מאפשר ללומד לפתח גישה אדפטיבית לעולם אשר תשמש לו בצורה משמעותית בעולם ומציאות שמשתנים ללא הרף.
התגברות על קושי מסייעת ללומד למצוא את איזור הנוחות שלו בתוך עצמו ומאדירה את היכולת שלו לשאת את השינויים סביבו בקלות רבה יותר, כי סביבתו אינה מקור הרוגע שלו, אלא הוא עצמו.
חינוך יער משתמש בשילוב תפקודי המוח השונים כדי לייצר התפתחות קוגניטיבית הן בתחומים המוטוריים והפיזיים והן באלמנטים רגשיים ונפשיים.
חינוך יער מייצר הזדמנויות למידה מכל מה שנמצא מסביב ומשתמש בסקרנות הטבעית של הלומד לצורך הרחבת תחומי הלמידה והעמקתם בצורה טבעית.
קצת היסטוריה
חינוך יער היא שיטה הנתפשת בישראל כחדשנית יחסית, אך למעשה קיימת בעולם כבר מהמאה ה-19 ואולי לפני כן.
השיטה התפתחה במקביל באיזור סקנדינביה ובמדינות שונות באירופה, על ידי פילוסופים, יערנים ומחנכים רבים.
בשנת 1952 הקימה אלה פלאטאו את גן היער הראשון בדנמרק.
במהלך שנות ה-50 המשיכו לקום גני יער ברחבי דנמרק והגיעו גם לשבדיה. גם במדינות נוספות כגון ארצות הברית וגרמניה היו נהוגים באותן שנים (וגם לפני) מודלים שונים של בתי ספר טבע.
בתחילת שנות ה-90 הגיע חינוך היער לאירופה, שם תפס תאוצה רבה ובשנים האחרונות התרחבה השיטה גם במדינות נוספות כגון ארה"ב, קנדה וישראל.
בישראל קיימים גני יער אשר קיבלו רישוי ומוכרים על ידי משרד החינוך, אולם בתי ספר יער טרם אושרו באופן רשמי וכרגע מתקיימים בפורמטים שונים עד לשינוי החקיקה בנושא.
משרד החינוך כן פועל לכיוון חקיקה ויצירת רגולציות התואמות את השיטה, ובינתיים מאשר לרשויות שונות להוציא ילדים מבתי הספר הרגילים ללמידה ביער מספר פעמים בשבוע.