הפוקימונים מלמדים אותנו שיעור - סיקור ודיעה

23.12.21          נועם מלמד

בטח שמתם לב שבבית הספר יש המון משחקים, מכל הסוגים ומכל המינים. אבל האם אי פעם התייחסתם לעובדה, שהם כולם של בית הספר, שהם כולם משותפים? למה זה משנה? טוב, בדרך כלל זה לא, אבל לפעמים זה כן! קיראו מה קרה החודש עם קלפי הפוקימון ואולי זה יתבהר.

קלפי הפוקימון הם ממש לא דבר חדש. הם ראו אור לראשונה ביפן לפני 25 שנה, דאגו להתחדש שוב ושוב, ועד מהרה הגיעו לכל רחבי העולם. הם די מפורסמים אבל לא תמיד שומעים עליהם. זה בגלל משהו שנקרא "להיות באופנה". שום דבר לא יכול להיות באופנה תמיד. השנה הם חזרו לאופנה בגדול. ילדים מכל הארץ התחילו לבקש שיקנו להם קלפים, לטפח אוספים, להחליף בלי חרַטות, ואפילו לעשות קרבות אמיתיים. ילדים משחקים בהם בבית ואצל חברים, בחוץ ולפעמים – אם מותר – אז גם בבית הספר. אבל אז נוצר כזה מצב, שאמצעֵי המשחק אינם של בית הספר. הם לא משותפים, הם שייכים לילדים. ויש גם מטרה לצבור, לעשות הון, כי זה משחק בלי ניצחון. ויש עוד פרט חשוב: המשחק עלול להיות מושך מדי, ולפעמים עצוב, כשילד או ילדה מפסידים דבר יקר בלי כוונה, או כשהחוק אינו מוסכם, לא הוגן או לא מוכר. וזה יכול להעליב או להכעיס ולהיגרר לריב, ואז בתי הספר נאלצים כבר להגיב. חלקם אוסרים את המשחק, חלקם קובעים תנאים. בבית הספר שלנו הוחלט להעביר את ההחלטה לחברי הקהילה.

ביום שישי ה-10 בדצמבר התכנס הפרלמנט במטרה להחליט על כללי בית הספר לשימוש בקלפי הפוקימון. בקשות ראשונות לקביעת מדיניות עלו מהורים בחודש נובמבר, שלושה שבועות לפני הכינוס. שבועיים לפניו נאסרה החלפת קלפים בבית הספר "בשל ריבוי ויכוחים וחוסר בהירות לגבי כללי המשחק." ובשבוע של הפרלמנט יצא איסור גורף על הבאת קלפים בעקבות "עבירה על חוקי אי-החלפות קלפים, היעלמויות של קלפים וריבים שהחלו בנושא." הפרלמנט נפתח בנוכחות 31 ילדים, הורים ואנשי צוות. חברי ועדת הפרלמנט הציגו בפני המליאה את התופעה ואת הצורך לקבוע דרך פעולה. לאחר מכן ניתנה במה למי שרצה להביע דעה או להציע נושא להצבעה. הדעות היו מגוונות וחלוקות למדי. מרבית הילדים וכמה מן ההורים סברו שיש מקום לקלפים בבית הספר, וביקשו להתמקד בכללים שיאפשרו משחק הוגן; מנגד היו הורים ואנשי צוות שטענו שלמשחק אין מקום בבית הספר, סיפרו על עוגמת הנפש שהוא עלול לגרום, ועל ההשפעה שלו על שגרת בית הספר.

  1. ועדת הפרלמנט, שהתכוננה היטב לפגישה, שילבה את ההצעות בתוכנית הצבעה שהכינה מראש. בהצבעה הראשונה נשאלו המשתתפים אם הם בעד או נגד הטלת איסור מוחלט על ההבאה או ההימצאות של קלפי פוקימון בבית הספר. בהצבעה דרמטית, ולתשואות הילדים, הכריעה המליאה נגד האיסור. הוועדה הציגה את אפשרויות ההצבעה הבאות ושיחררה את כולם להפסקה. לאחר ההפסקה לא נותר די זמן להצביע, והוחלט פה אחד לרכז את הצעות החוק בטופס הצבעה מקוון שישלח לכל המשתתפים.

    וכך היה. המשתתפים בפרלמנט קיבלו את שלוש האפשרויות ונתנו את קולם המקוון. ההצבעה הורחבה אל מעבר לקלפי הפוקימון כדי לכלול כל משחק סחר, רווח והפסד שבו אמצעֵי המשחק הם הרכוש הפרטי של תלמידים (בקיצור: חוק רו"ס). בסיום ההצבעה ועדת הפרלמנט ריכזה וספרה את קולותיהם של 29 מצביעים מתוך 31 שיכלו להצביע, ולמחרת פרסמה את התוצאות. הנה לפניכם האפשרויות השונות וחלוקת הקולות: 

  1. קורס משחקי רווח והפסד: יפתח קורס ללימוד ולהתנסות במשחקי רווח והפסד, כגון קלפי פוקימון, גולות, וכולי. הבאת קלפים תהיה אפשרית רק לקורס ובתיאום עם המורה, וחוץ מזה היא אסורה.
    15 מצביעים: 5 ילדים, 9 הורים, ו-1 אנשי צוות.
  2. משחק חופשי מורשה: משחקי רווח והפסד יהיו מותרים תחת כללים מוסכמים, ידועים ומפוקחים (בדגם של רישיון ו/או של נאמנים), ובמסגרת זמן מוגדרת (בתחילת היום עד מפגש הבוקר, ו/או בשעה השלישית אם היא פנויה), ו/או במסגרת הצהריים).
    13 מצביעים: 10 ילדים, 2 הורים, ו-1 אנשי צוות.
  3. קופה ציבורית: מותר יהיה לשחק במשחק ללא רווח והפסד, בשימוש קופה ציבורית. 
    מצביע 1: 1 אנשי צוות. 

וכך הוחלט, ברוב קטן, שבית הספר יְיַחד זמן ללימוד ולהתנסות במשחקי סחר, רווח והפסד. את הקורס ילמד המורה דניאל, והוא צפוי להיפתח בשבוע האחרון של דצמבר. מעניין איך הוא יהיה…

(אגב, מה אתם חושבים עכשיו: איזה הבדל זה עושה אם משחק שייך או לא שייך לבית הספר?)