ערב שוויץ - ראיון עם ליאור
13.12.21 מירב מקלר
אחרי ערב השוויץ הראשון שהתקיים בחודש שעבר, ראיינתי את ליאור וגיליתי שמפגשי מורים והורים יכולים להיראות אחרת.
מה זה בעצם ערב שוויץ?
ערב שוויץ הוא ערב הורים בסגנון ואווירה אחרת. זכרון הילדות שלי מערבי הורים היו להגיע עם אמא שלי לבית הספר, לחכות זמן רב מחוץ לכיתה, לראות את הילד שלפני יוצא במבט מושפל מהכיתה בליווי הורה עצבני לצדו, ואז צריך להכנס להפגש עם המורה. לשם מה? כדי שהיא תגיד לאמא שלי שאני נורא מוכשרת וחכמה, ושיש לי הרבה פוטנציאל, אבל אני לא מנצלת אותו בכיתה. אלה היו ערבים שנואים עליי במיוחד. כשהגעתי למפגש הורה-חונך-ילד בדמוקרטי, זה כבר הרגיש אחרת לגמרי – אוהב ומחבק.
כשהקמתי את בית הספר רציתי לעלות רמה וחיפשתי ברשת מה עושים במקומות אחרים. גיליתי שבבית ספר אחד בארצות הברית מקיימים מדי פעם brag night – ערב שבו הילדים זוכים להשוויץ בעבודותיהם הכיתתיות בפני ההורים, והחלטתי לשלב את השניים כדי לייצר מפגש שמביא עמו מה שהערב הזה צריך באמת להיות – לערב את ההורים במה שקורה בבית הספר, לאהוב ולהתקרב כקהילה ולחגוג את הכיף המשותף שלנו.
כמה פעמים בשנה יש ערב כזה?
ערב כזה אמור להתקיים כ-4 פעמים בשנה, אחת לרבעון. אנחנו נקיים אותם ככל שנרגיש צורך לקרב בין ההורים, הילדים והחונכים.
איך הרגשת בערב הזה?
התרגשתי מאוד. כן, יש משהו מאוד מרגש בלראות את החלומות שלך מתגשמים אחד אחרי השני, גם אם לא תמיד הם נראים בדיוק כמו שדמיינת. בעיקר התרגשתי לראות כמה כולם מסביבי מתרגשים, כמה בית הספר שאנחנו בונים כאן ביחד משמעותי וחשוב עבור כל הקהילה הנהדרת שלנו.
הרגשתי כמו שאני לפעמים מרגישה בימים כאלה, באירועים – לחוצה, מפחדת לפשל, מפחדת שלא יילך טוב, מתרגשת, מאושרת, ולבסוף ממש ממש עייפה. זה קצת כמו לרוץ מרתון מבחינתי, רק ברגש.