רוב הכיתות היום מסודרות ב"טורים". כשאני נכנסת לכיתה, הסידור הזה אינו נעים לי. האם הוא נעים לכם? איזו אסוציאציה הוא עושה לכם?
הידעתם שכששאלו אנשים איזה מוסד הם מכירים שהכי מזכיר להם בתי סוהר, רוב האנשים ענו שהמוסד הדומה ביותר הוא בית הספר?
העובדה הזו לא בכדי, והיא אינה כי בתי הספר הם אכן בתי סוהר, אלא כי לעתים האווירה של בתי הספר היא אווירה של סירוס, מפעליות, דיכוי וכליאה.
אין הדבר חייב להיות כך.
מורים ומנהלים יכולים להחליט כי בבית הספר שלהם הלמידה מתנהלת אחרת.
ואני שואלת: למידה בכיתות עם קירות לבנים וישיבה בטורים – את מי היא משרתת? מישטור הילדים – את מי הוא משרת?
לדעתי הסיבה לכך היא התמודדות של המערכת עם בעיות משמעת, ברגע שאנחנו מסודרים וממוינים ישנה אווירה של חובת הקשבה. הדבר מקל את העבודה המאוד קשה של המורים הנאלצים להתמודד עם כמות בלתי סבירה של ילדים בחלל אחד לסוג למידה מונוטוני. בהחלט סוגיה לא פשוטה.
הידעתם שיש בתי ספר, גם בארץ אך בעיקר בחו"ל שבחרו אחרת? ישנן כיתות בהן הלמידה מתרחשת על פופים, בולי עץ, ישיבה בח', קבוצות, למידה בחצר, מעגלים, כסאות בעלי משענות יד ועוד.
מה עושה כל אחת מהקומפוזיציות לתהליך הלמידה לדעתכם?
אין ספק שכאשר אנחנו נכנסים לחלל הוא משפיע עלינו. הצבע, הסידור, האיוורור וכד'. כשאנחנו נכנסים לחלל, החלל מכתיב לנו איך עלינו להתנהג.
בעיני הלמידה בטורים משרה אווירה לא נעימה, אך אני מבינה את הצורך.
מה לעשות?
אולי לנסות לגוון. אם אתם אנשי חינוך או אם יש לכם שיח עם המורה של ילדיכם, הציעו ובידקו סידורי ישיבה שונים, למידה מגוונת, הציעו ועיזרו לקשט את קירות הכיתה בדברים מעוררי השראה ואולי אף בתכנים שהילדים מביאים בעצמם כגון לוחות אקטואליה או לוחות אושר (עליהם תולים הילדים תמונות, כתבות ומידע אשר משמחים אותם).
שתפו את הילדים ושאלו אותם מה יגרום להם להכנס בבוקר בשמחה לכיתה.
מבטיחה שתופתעו ותגלו שיש להם רעיונות מבריקים ושבשינוי קטן בחלל תשיגו המון.
במקום למשטר ילדים ולתת להם תחושה שהם חייבים לשבת בצורה מסוימת או להיות בחלל לא נעים, גייסו אותם לעזור להנעים את שהותם בכיתה. לרוב הדבר מוביל לשיתוף פעולה גדול יותר גם בכיתות – ילדים מגוייסים, שטוב להם, לרוב יהיו קשובים יותר, נעימים יותר וחדורי מוטיבציה.
אצלנו בארוחת הצהריים הילדים יכולים לבחור איפה ואיך לשבת – האם ליד השולחן, האם על המחצלת, על ספת החצר או אפילו על הדשא. כך גם פעילויות מסוימות מתרחשות בשדה, חלק בחצר ליד שולחן היצירה וחלק בישיבה על הרצפה בחדר.