"אוף! לא ככה רציתי את זה! אני רוצה חדש!"
זה משפט שלא ממש נעים לשמוע כשהילדים שלנו מציירים תמונה ומקמטים, או במקרה של בד הקנווס – זורקים לפח.
פתרון טוב לכך הוא לתת להם לתכנן את מה שהם הולכים לצייר.
מציעים דף פשוט עליו הם מציירים את מה שתיכננו בצבעי שעווה, פנדה, עפרונות או טושים – כלים שכבר מוכרים להם ונוחים.
רק לאחר שהתרצו מהתכנון שלהם, אפשר לעבור למכחולים ובדי קנווס ולהתנסות בכלים החדשים.
הידיים זוכרות את מה שציירו קודם, וגם אם זה לא יוצא בדיוק כמו שתכננו, התוצאה לרוב מרשימה מאוד.
התכנון עוזר לשחרר מהלחץ שבפספוס החזון ומאפשר לנו ללמוד טכניקות עבודה עם מכחול וצבעים נוזליים ולמקד את האנרגיה להתמודדות עם האחיזה והטקסטורות החדשות.