יש להבין שמרבית ההתנהגויות האנושיות הן תלויות תרבות, הרבה יותר מאשר אופי או תכונות גנטיות.
כך יש איזורים בעולם המתנהלים בקצב מהיר וצבע (כמו הונג-קונג) ומקומות בהם אנשים פועלים ברוגע ואטיות (כמו אירלנד). כולם אנשים, אך גישתם לחיים היא שונה.
זה נכון אפילו להעדפותינו האישיות והתחביבים שלנו: בארץ הספורט המזוהה ביותר עם המגדר הגברי הוא כדורגל, ואילו בארצות הברית הספורט ה"גברי" הוא פוטבול וכדורגל הוא "משחק של בנות".
האמירה הקלישאתית שילדים הם ספוג היא די מדויקת במקרה הזה – מה שאנחנו (החברה) נלמד אותם – זה מה שייצא מהם פחות או יותר.
איך זה מתבטא? אם למשל אנחנו מנסים ללמד את ילדינו על תזונה בריאה וחשוב לנו שיקבלו את כל אבות המזון, ימעיטו בסוכר ומלח ויחשבו על מה הם מכניסים לגוף שלהם, אך איננו מקפידים על כללים אלו כלפי עצמנו, הם לא יסכימו לכך. גם כשאנחנו מנסים להסתיר את חוסר השמירה על גופנו, הילדים קולטים – רואים עטיפות של ממתקים בפח או קבלות מחנויות נוחות שנשכחו על רצפת הרכב.
לא רק זאת, ילדים שמגיל צעיר הורגלו לתזונה לא בריאה, כנראה ימשיכו בה גם בבגרותם ויתקשו מאוד לשנות את ההרגל.
איך מתמודדים עם זה?
קודם כל, יש להרגיל אותם למזון בריא וטוב מהרגע שבו למדו לאכול. ניתן להתפנק לפעמים על חטיף או ארטיק, אך לתת תזונה מגוונת (!) וטובה מגיל אפס. לוותר על טקסיות המשלבת אירועים מהנים עם מזון לא בריא כמו המעבר במכולת בדרך חזרה מהגן, או התפרעות חסרת פרופורציה בימי הולדת. אפשר לשלב על שולחן הכיבוד גם כריכונים מגניבים ופירות לצד החטיפים. גם אם לרוב ישארו הדברים הבריאים יותר מהמתוקים, חלקם יאכלו. ניתן לחזק זאת על ידי הגבלת המזונות הבלתי בריאים על השולחן ולא לפתוח שקיות אינסופיות של חטיפים – ברגע שייגמר, הילדים יעברו למזון אחר, בריא יותר.
ילדים רעבים אוכלים, ילד לא יגווע ברעב. לא להיכנע לקריזות של מזונות ולנסות למצוא איזון בין מה שהם אוהבים למזון בריא ואפשר אפילו להפעיל תנאים – אם בא לך קטשופ על השניצל, תאכל שלוש חתיכות של מלפפון או כל דבר בריא אחר.
לשמור על מגוון מזונות – אפשר להתייעץ עם הילדים ולבנות תפריט שמאזן גם את מה שהם אוהבים וגם את מה שבריא, ולגוון בו. בדיוק כמונו, המבוגרים, לא תמיד מתחשק לילדים כל הזמן את אותו המזון.
בהימנעות מסוכר בשום פנים ואופן (!) לא להתייחס לסוגיית המשקל והערך הקלורי. המטרה שלנו היא להשתית בריאות ולא הפרעות אכילה! יש מספיק סיבות טובות להמעיט בסוכר גם בלי משקל כגון: עלייה וירידה מיידית של אנרגיה בגוף, עייפות, מחלות המגיעות מצריכה עודפת של סוכר (להיזהר לא להפחיד מדי), הגברת הרעב אחרי צריכת סוכר ועוד.
לאפשר הנאה ממזון לא בריא – הוא חלק מחיינו ולא ניתן למדר אותו לחלוטין – ילד שבבית לא מאפשרים לו, יילך לחפש דברי מתיקה בבתים אחרים. לאפשר גם שטויות וממתקים, אך כמו כל דבר, במידה. ותמיד להסביר שאוכל הוא כיף וחשוב להנות ממנו, באופן מאוזן.
לא לפחד להגיד "לא" ולהסביר. התשובה לא תמיד צריכה להיות "ככה". אם הילד ביקש שתייה מתוקה ובחרנו להגביל, הושיבו אותו וקיראו איתו את רשימת הרכיבים שעל התווית. הסבירו לו שאתם אוהבים אותו מדי מכדי לאפשר לו להכניס רשימה כל כך מזיקה לגוף שלו בכל פעם שמתחשק.
ומעל הכל (!) דוגמא אישית!!!! לאף אחד מאיתנו לא יזיק לאכול טוב יותר ובריא יותר. סגלו לעצמכם תפריט מאוזן וטוב שישמור על כל המשפחה בריאה וחיונית.
ברגע שהבאתם ילדים לעולם אתם אחראיים על בריאותם אך גם על בריאותכם למענם! אף ילד לא רוצה להגיע לגיל 20 ולסעוד את הוריו אשר חלו במגוון מחלות בעקבות תזונה לא נכונה כגון סכרת, סרטן, בעיות כלי דם ולב וכו'.
